נועה / נעה

בנות צלפחד 
מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה, הן דמויות מקראיות הנזכרות בעיקר בספר במדבר. חמש בנות צלפחד יצרו תקדים הלכתי על פיו בנות יורשות את אביהן, במקרה שנפטר ואין לו בנים.

זמן לאחר מחלוקת קורח ועדתו על משה רבנו, באו חמש בנות צלפחד בתביעה אל משה. לדבריהן, עליהן לקבל חלק ונחלה בארץ ישראל: אף על פי שעל פי החוק המקראי על הבן לרשת את אביו, הרי שמכיוון שאביהן מת ללא בנים, על הבנות לקבל את חלקן בירושה.

הן נימקו את דבריהן בטענה שאביהן מת בחטא פרטי שלו, ומשום כך אין לשלול את זכותו לשם ולכן יש להעביר את נחלתו לבנותיו. משה פנה אל האלוהים, שהורה לו לקבל את טענת בנות צלפחד ולהעניק להן חלק בארץ.

 וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לְמִשְׁפְּחֹת, מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף; וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו--מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם, וְכָל-הָעֵדָה--פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, לֵאמֹר. אָבִינוּ, מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-יְהוָה, בַּעֲדַת-קֹרַח: כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. ה וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן, לִפְנֵי יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת--נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן. 
– במדבר, פרק כ"ז

ממש לפני חלוקת הארץ חלה התפתחות בעניינן של בנות צלפחד- בני משפחתן משבט מנשה העלו בעיה שנוצרה עם החוק החדש (החוק האומר שנשים יכולות לרשת את אביהן במקרה ונפטר ללא בנים): הזהות השבטית נקבעת על פי שייכותו השבטית של האב. אם ינשאו בנות צלפחד לאנשים משבט אחר, בבוא היום תעבור נחלתן אל ילדיהן, שלא יהיו משבט מנשה וכך תגרע נחלתו של שבט מנשה. ההסדר שנמצא לבסוף הוא שבנות צלפחד יחויבו להנשא לאנשים משבט מנשה. (הלכה זו חלה רק עד לאחר שבני-ישראל נכנסו לארץ, כבשו וחילקו אותה).

במדרש ובתלמוד מובאות דעות שונות על חטאו של צלפחד. לדעה אחת, היה מקושש עצים בשבת ונענש על כך בסקילה. לדעה שנייה, היה מן המעפילים שניסו לעלות לארץ למרות שמשה אמר כי הזמן אינו כשיר לכך.

בנות צלפחד מהוות עד היום מקור השראה, כאשר יש המחשיבים אותן כפמיניסטיות העבריות הראשונות, ואחרים מעלים על נס את אומץ רוחן לטעון כנגד משה רבנו "למה יגרע", טענה שאכן גרמה לעשיית צדק במשפטן.