רחבעם

רקע
רחבעם היה בנו של שלמה המלך, ומי שנודע כמלך שקרע את ממלכת ישראל. הרקע לכך מתחיל בימיו של שלמה המלך, אשר בעת הקימו את בית המקדש נזקק לכסף רב ופועלים רבים אותם הוא לקח מהעם כמסים.

שלמה המלך נשא נשים רבות מעמי הסביבה שהיו עובדי אלילים ולא מנע מהן להמשיך בפולחן שלהן. כתוצאה מכך נגזר עליו שזרעו לא ימשיך למלוך על כל עם ישראל אבל בשל ההבטחה לדוד על המשכות מלכותו, ה' הותיר לו את המלכות על יהודה ושבט נוסף אשר התחבר אליו. בהמשך הכתוב אנו למדים שכנראה מדובר בשבט בנימין, אם כי ישנם פרשנים אשר טוענים שהשבט הוא שמעון (למרות שברור כי בהמשך אף בנימין היו חלק מממלכת יהודה).

פילוג הממלכה
ערך מורחב - פילוג הממלכה
עם מות שלמה המליכו את בנו רחבעם למלך בשכם אך עוד לפני כן הביאו ממצרים את ירבעם בן נבט שהיה השונא של שלמה משכבר הימים, ומיד עם הטקס דרשו העם להוריד את נטל המסים. רחבעם ביקש שלושה ימים לבדוק את העניין והעם הסכימו. רחבעם התייעץ עם היועצים של אביו שהמליצו להקל על העם עם המיסים והעבודות אך הוא התעקש שלא לשמוע בקולם והקשיב לחבריו שהמליצו לו להיות קשוח עם העם ולא להקשיב להם. דבריו "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" עוררו את זעם העם שהכריז על כפירה בסמכות המלך. רחבעם ניסה להרגיעם ושלח אליהם את השר אדורם אשר על המס אבל העם רגם אותו למוות.

בעקבות זאת המליכו עליהם העם את ירבעם. למרות כל זאת בית יהודה (כולל שמעון או בנימין) נשארו נאמנים לרחבעם וכך התפצלה הממלכה לשניים, ממלכת יהודה בדרום וממלכת ישראל בצפון.

רחבעם

בן המלך שלמה מאשתו נעמה העמונית. בימי רחבעם התפלגה המלוכה בין יהודה וישראל. רחבעם הכביד את עולו על העם במיסים והעם נע אחר ירבעם. בימיו עלה שישק מלך מצרים על יהודה ולקח את מגיני הזהב שעשה שלמה.

רחבעם - בן המלך שלמה מאשתו נעמה העמונית (מ"א י"ד ל"א), המלך הראשון ממלכי יהודה לאחר התפלגות הממלכה (שם י"א מ"ג). מלך בשנת ב"א תתקס"ד (796 לפה"ס).

שמו "רחבעם" כנראה מציין תקוה שיקל את עול המסים שהכביד אביו שלמה (שם י"ב ד'). התקוה לא נתממשה, ורחבעם נטה אחרי עצת רעיו הילדים, וענה את העם קשות: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים".
ירבעם בן נבט מרד בו, והעם אמר למלך "מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, לאהליך ישראל". עשרת שבטי ישראל המליכו את ירבעם, ורק שבטי יהודה ובנימין, והכהנים והלוים, בחרו ברחבעם (דהי"ב י"א י"ג) שמלךS בארץ יהודה.
רחבעם רצה להלחם בירבעם, אך שמעיה הנביא יעצו בשם ה' שלא יילחם כי לא יצליח (שם כ"א-כ"ד). אח"כ נלחם עמו תמיד.

רחבעם הרבה נשים ופלגשים, ובני יהודה נטו אחרי הבלי הגוים (דהי"ב י"א וי"ב). בשנה החמישית למלכו עלה שישק מלך מצרים על ירושלם, ולקח לו לשלל את אוצרות בית ה' והמלך ואת מגיני הזהב שעשה שלמה אביו. אז נכנע רחבעם לפני ה'. מדי בואו בית ה' סככו עליו שרי הרצים במגני נחשת, כי ירא היה ממבקשי נפשו, כי מלחמה הייתה בינו ובין ירבעם כל הימים.

רחבעם בנה ערים למצור ביהודה, והכין אוצרות וכלי זיין נגד אויביו מבפנים ומבחוץ. רחבעם מלך 17 שנה ומת בן 52 שנה (779 לפה"ס).

לפי תרגום השבעים היה שישק מלך מצרים חותן ירבעם שנמלט אליו בימי שלמה (מ"א י"א מ'), עכ"פ נראה כי ירבעם כרת עמו ברית ושלחו למלחמה על רחבעם. לפי החוקרים נמצא בעיר קארנאק במצרים תבנית שלושה ראשי המלכים שהכניע שישק וביניהם ראש רחבעם מלך יהודה (משפטי האורים 754).

בתלמוד ומדרשים
חז"ל גינו את רחבעם על שהלך בעצת הצעירים. אמרו: אם יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור, שמע לזקנים ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה (מגילה ל"א). וכן למדו שכל המתמנה פרנס על הצבור נעשה עבד לו (הוריות י').

א"ר אבהו בשם ר"א: מחלוקת שהייתה בין רחבעם וירבעם ראויה הייתה להיות בין דוד ובין שבע בן בכרי. אלא אמר הקב"ה: עדיין לא נבנה ביהמ"ק ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד? אלא יבנה ביהמ"ק ואח"כ מה דהוי בסופא הוי (קהלת רבה פ' עמה יפה בעתו).

תנא משום רבי שמעון בר יוחאי: בשלושה דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם: במלכות שמים במלכות בית דוד ובבית המקדש. הה"ד אין לנו חלק בדוד - כמשמעו, לאהליך ישראל, אל תקרי "אהליך" אלא "לאלהיך". ראה ביתך דוד - זה בית המקדש (ילקוט סי' ס"ו).