הגר היא דמות תנכית, שפחתה של שרה. הפכה לפילגשו של אברהם וילדה את ישמעאל. סיפורה מופיע בספר בראשית, בפרקים ט"ז וכ"א.
מוצאה ממצרים. המדרש מוסיף שהייתה בתו של מלך מצרים, וכשזה התפעל משרה, נתן לשרה את בתו לשפחה כדי שתהיה בחברה טובה. שרה נתנה את הגר לאברהם לאשה לאחר שראתה שהיא עצמה לא הצליחה ללדת. על פי הפירוש הרגיל שרה רצתה שהגר תלד והילד יחשב כאילו הוא שייך לגבירה. ניתן לראות שיקולים דומים והקבלות לסיפור זה בסיפור על רחל, לאה ושפחותיהן אשר ניתנו ליעקב. על פי המדרש קיוותה שרה שהמעשה יוביל לכך שהיא עצמה תזכה לבן לאחר שנים של עקרות. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרה. שרה, בתגובה, פנתה אל אברהם בכעס וספרה לו על הדבר. אברהם הותיר את ההחלטה בנושא בידיה של שרה וזו עינתה את הגר עד שברחה. פרשנים מייחסים למילה "ותענה" דרגות שונות של חומרה, מפירוש האומר כי עינוי הוא יחס של פקוד ומפקד (הפירוש נשען על שימוש דומה שנעשה בשורש מאוחר יותר באותו פרק- "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידה"), עד לפירוש המקצין בחטא העינוי שעינתה שרה את הגר ורואה בעינויים של ישראל בעתיד על ידי בני הגר עונש על עינוי זה.
הגר ברחה אל המדבר ושם פגשה מלאך שברך אותה וציווה עליה לשוב אל שרה ולקרוא לבנה ישמעאל. על פי בשורת המלאך, ישמעאל עתיד להיות פרא אדם. הגר קראה לבאר לחי- ראי, ולמלאך אל-ראי וחזרה אל אברהם.
לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק ומכיוון שלא רצתה שישמעאל יירש את אברהם יחד עם יצחק בקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר. אברהם התייעץ עם האל, האל הסכים עם שרה והגר נשלחה מבאר שבע. אברהם צייד אותה בלחם ומים. הגר הלכה לאיבוד במדבר וכשנגמרו המים הניחה את ישמעאל תחת שיח, והתיישבה במרחק מה ממנו כדי לא לראות במותו. האל שומע אל בכיו של ישמעאל ומראה להגר באר מים. הגר נשארת במדבר פארן, שם גדל בנה והופך לקשת, והיא משיאה אותו לאישה ממצרים.
הָגָר
הגר היא שפחת שרה ואמו של ישמעאל בן אברהם.
שרה נתנה לאברהם את שפחתה הגר לאישה, כדי שתלד לו בן שייקרא על שם הגבירה שרה. מעשה זה מבוסס על מנהג קדום שהיה נפוץ במזרח הקדום ומעוּגן בחוקי ח'מוּרַבִּי.
סיפור הגר מופיע פעמיים בספר בראשית:
לפי פרק ט"ז נמסרה הגר שפחת שרי לאברהם. היא הרתה לו, התנשאה על גבירתה העקרה שרי, ולבסוף ברחה מפניה למדבר.
לפי פרק כ"א היה ישמעאל נער כששרה ילדה את יצחק, והגר וישמעאל גורשו אל המדבר.
לפי חוקי המזרח הקדמון, חוקי ח'מורבי וחוקי נוזי, אם השפחה ילדה בן לאדון ולגבירה, מעמדה כְּאֵם מקנה לה יתרון בהשוואה לשאר השפחות: לבעליה אין רשות למכור אותה. עם זאת, מותר להם להחזירה למעמדה הקודם, הנחוּת.
בחוקי נוזי נמצא חוזה נישואין, המחייב את האישה לתת לבעלה אָמָה במקומה אם היא עצמה לא תלד לו בנים, ושולל ממנה את הרשות לגרש את בן האמה.
הגר נחשבת לאם ההַגְרִיִים, הם הישמעאלים שׁוֹכְנֵי המדבריות.
לפי המדרש, הגר היא בתו של פרעה מלך מצרים, שניתנה במתנה לשרה (כהמשך לסיפור בבראשית י"ב).
 אבשלום בתנ"ך היה בנו של דוד המלך ומעכה בת תלמי מלך גשור, ונחשב ליפה תואר.
שנתיים לאחר שאחיו אמנון אנס את אחותו תמר, ציווה אבשלום על נעריו להרוג את אמנון. כאשר הגיעה השמועה על רצח זה לדוד ברח אבשלו...
|
|
|
אבישי היה בנה של צרויה אחות דוד המלך, ואחיהם של יואב ועשהאל.
אבישי היה אחד מחשובי גיבוריו של דוד והצטרף אליו, ככל הנראה, כבר בשלב הראשון של התגבשות תומכיו של דוד, עת נמלט דוד מפני שאול למדבר.
לאחר...
|
|
 ישמעאל הוא בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה. נחשב לאבי הערבים על פי היהדות, האיסלאם והנצרות.
על פי הסיפור המקראי בספר בראשית, שרה נתנה לאברהם את הגר כי ידעה שהיא (שרה) עקרה. לאחר שהגר הרתה,...
|
|
|
אביגיל הייתה אשתו של דוד המלך לפי ספר שמואל א' או אחותו לפי ספר דברי הימים א'.
לפני שנישאה לדוד גרה במעון, בהרי יהודה. הייתה אשה טובת שכל ויפת תואר, אחת מארבע הנשים היפות בעולם (על פי הגמרא...
|
|
 דלילה היא דמות תנכ"ית המופיעה בספר שופטים, בפרק ט"ז.
דלילה הייתה האישה השלישית של שמשון, אחרי אשתו הראשונה, שניתנה לאיש אחר, והאישה הזונה העזתית. מכל נשיו רק על דלילה מוזכר במפורש ששמשון אהב אותה.
|
|
|
רחבעם בן שלמה היה מלך יהודה בשנים 928-911 לפנה"ס.
|
|
הוסף תגובה