1) דניאל היה בנו השני של דוד המלך, בנה של אביגיל הכרמלית. הוא נולד בחברון, בתקופה שדוד מלך בעיר.
2) ספר דניאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.
1. דניאל בן דוד
דניאל מוזכר בדברי הימים א' ג א: "ואלה היו בני דויד... שני דניאל לאביגיל הכרמלית". זה המקום היחיד בו הוא מוזכר בשם זה, אך בספר שמואל ב' ג' ג הוא מוזכר בשם אחר: "ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי...".
הגמרא במסכת ברכות ד' ע"א דנה בשמו של דניאל: "תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת? שהיה מבייש פני דוד בהלכה, לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב. ואמר רבי יוחנן, לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה." כלומר משמעות השם ע"פ הגמרא הוא "מכלים אב", וזה היה כינויו.
אף על פי שדניאל קודם לאבשלום בסדר הירושה, בניגוד אליו הוא לא תבע את המלוכה. המפרשים מביאים לכך שתי סיבות אפשריות: כלאב נפטר בגיל צעיר, או שלא היה ראוי למלוך מסיבה כלשהי.
2. ספר דניאל
ספר דניאל נקרא על שם האיש דניאל, "איש חמודות", שקורותיו וחזיונותיו הם תוכן הספר.
בספר מסופר אודות דניאל ושלושת חבריו (חנניה, מישאל ועזריה) שהוגלו מיהודה על ידי נבוכדנאצר מלך בבל, ועברו בחצר המלכות בבבל התנסויות קשות וזכו בניסים ובהצלות. דניאל הוא פותר חלומות "מקצועי" ואף חולם חלומות וחזיונות שאותם אין הוא יודע לפתור. חזיונותיו מתאימים לתקופה הבבלית, הפרסית והיוונית, עד ימי אנטיוכוס אפיפנס, בשנת 165 לפני הספירה. במהלך הדורות היו שניסו לחשב את "קץ הימים" בהסתמכם על פסוקים ורמזים מספר דניאל.
הספר כתוב ברובו ארמית.
בספר יחזקאל מוזכר דָּנִאֵל אחר, אחד משלושה צדיקים קדמוניים ואגדיים, מצדיקי האומות בימי קדם : נוח, דנאל ואיוב (י"ד 14 ואילך). שלושתם ינצלו בצידקתם מכל פורענות, אך לא יצליחו להציל אף אחד, אפילו לא את בניהם. דמותו של דנאל אינה דומה לדניאל של ספר דניאל המאוחר, אולם היא תואמת לדמותו של דַנְאִל (דנאיל = דן בחסד האל,שופט צדק) שבכתבי אוגרית.
זמנו של הספר
המסורת מייחסת את חיבורו של הספר לאנשי כנסת הגדולה, כלומר בתחילת בית שני.
לפי ההשקפה המחקרית ניתן למצוא בספר רמיזות לאלכסנדר מוקדון ולאנטיוכוס הרביעי אפיפאנס, לפיכך משערים שנכתב בתקופת מרד החשמונאים ושזורות בו אגדות קדומות יותר. רעיונות של שמירת מצוות מתוך סכנה ותפילה שלוש פעמים ביום לכיוון ירושלים מופיעים בו לראשונה במקרא.
רמזים על אחרית הימים בספר דניאל, עשויים ללמד על תאריך חתימתו המשוער. כך נאמר במקום אחד כי "עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ" (דנ' ח,יד), וההשערה היא שמדובר על 1150 יום בהם יעמוד המקדש מחולל, כלומר עד חודש כסלו 165 לפנה"ס.
בסוף הספר חוזה דניאל: "וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים" (דנ' יב,יא); ולבסוף הוא מתקן שוב את התאריך: "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה" (שם,יב).
מבנה הספר
הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א'-ו'); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב).
בתחילת הספר מסופר על ילדים שהגלה נבוכדנאצר מממלכת יהודה לבבל. המלך מפקיד את הילדים בידי שר הסריסים, בין הילדים נמצא דניאל ועימו חנניה, מישאל ועזריה, ובהם מתגלה שילוב של חוכמה וצדק.
כאשר המלך מגלה את חכמתם, הוא ממנה אותם למשרות חשובות, אולם אין הם מוכנים לעבור על חוקי התורה ולאכול מאכלות אסורים. כאשר המלך מצווה עליהם לעבוד אלילים, הם נכונים לקדש את השם ולא לעבור על איסורי התורה. הם מושלכים לכבשן האש, אך מלאך מצילם ממנו.
דניאל מתברר גם כפותר חלומות בחסד עליון. חלק מפתרונותיו מתגשמים מול עיני הכול, וחלק הן נבואה לטווח הארוך. הוא רואה ארבע מלכויות – נבוכדנצר, שלוש מלכויות נוספות ומלכות חמישית שתשלוט לנצח.
אחר כך מצליח דניאל לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל: "מנא מנא תקל ופרסין". לפי הסברו, אלוהים מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס.
עוד ניסיון נגזר על דניאל כאשר הוא מתמנה לראש השרים של דריווש המדי. ואלו מקנאים בו. הם מעודדים את המלך להשליך כל אדם שיתפלל לאל מלבדו לגוב אריות. דניאל ממשיך להתפלל, מושלך לאריות ואלו לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוהי ישראל הופך לאלוהי הממלכה.
בחלק השני של הספר, שכבר אינו היסטורי-סיפורי, אלא נבואי, מסופר כיצד דניאל עצמו חולם חלומות ופתרונותיהם מובאים לו בתוך החלום, אחר כך נגלה אליו מלאך ומגלה לו חזיונות. בחלק זה חוזרת הנבואה על ארבע מלכויות.
לעומת השגיאות ההיסטוריות של מחבר החלק הראשון של הספר (למשל, שנבוכדנאצר הוא המלך האחרון של בבל), החזיונות בחלק השני של ספר דניאל מכילים מידע היסטורי רב על המאות 2-4 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית והוא אף נכנס לפרטי פרטים בסכסוך בין הסלאוקים לתלמיים.
בספר דניאל כלולים חישובי קיצין שאינם כה נהירים וניתנים לפירוש, אך בהם השתמשו הרבה מפרשים כדי לנבא את בוא הגאולה, בדרך כלל השתדלו לפרשה בצורה שתקרב אותה לזמנם. דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאך גבריאל נדרש להופיע כדי לתקן אותו.
חלקים נכבדים מהספר כתובים בארמית.
הוסף תגובה