אבשלום

אבשלום בתנ"ך היה בנו של דוד המלך ומעכה בת תלמי מלך גשור, ונחשב ליפה תואר. שנתיים לאחר שאחיו אמנון אנס את אחותו תמר, ציווה אבשלום על נעריו להרוג את אמנון. כאשר הגיעה השמועה על רצח זה לדוד ברח אבשלום. אף על פי שדוד החזירו אליו, בהבטחה שהוא לא יפגע, אבשלום לא שקט על שמריו. הוא מרד בדוד, וכמעט שנצחו. אך מאחר ולא הקשיב ליועצו אחיתופל ומתוך יוהרה בחר להקשיב למרגל דוד, חושי הארכי, הוא הפסיד בקרב ביער אפרים, וברח בשנית. בבורחו מפני עבדי דוד נתפסו שערותיו בעץ אלה והוא נותר תלוי בשערו, בעוד הפרדה עליה רכב ממשיכה לרוץ. הוא נמצא על ידי יואב בן צרויה ואנשיו, אשר הרגוהו, למרות מצוותו המפורשת של דוד. עוד בחייו הקים אבשלום מצבה לעצמו, מפני שלא היו לו בנים. תושבי ירושלים זיהו את מבנה הקבורה המכונה כיום יד אבשלום כמצבה זו, אולם על פי המחקר הארכאולוגי קבר זה הוקם בזמן בית שני ואין לו קשר לאבשלום.